For the leader. A maskil of the Korahites. Like a hind crying for water, my soul cries for You, O God; my soul thirsts for God, the living God; O when will I come to appear before God! My tears have been my food day and night; I am ever taunted with, “Where is your God?” When I think of this, I pour out my soul: how I walked with the crowd, moved with them, the festive throng, to the House of God with joyous shouts of praise. Why so downcast, my soul, why disquieted within me? Have hope in God; I will yet give praise for God’s saving presence., “my ever-present help, my God,” as in v. 12 and 43.5. O my God, my soul is downcast; therefore I think of You in this land of Jordan and Hermon, in Mount Mizar, where deep calls to deep in the roar of Your cataracts; all Your breakers and billows have swept over me. By day may GOD devote faithful care, so that at night a song may be with me: a prayer to the God of my life. I say to God, my rock, “Why have You forgotten me, why must I walk in gloom, oppressed by my enemy?” Crushing my bones, my foes revile me, taunting me always with, “Where is your God?” Why so downcast, my soul, why disquieted within me? Have hope in God; I will yet give praise, my ever-present help, my God.

לַמְנַצֵּ֗חַ מַשְׂכִּ֥יל לִבְנֵי קֹֽרַח כְּאַיָּ֗ל תַּעֲרֹ֥ג עַל אֲפִֽיקֵי מָ֑יִם כֵּ֤ן נַפְשִׁ֨י תַעֲרֹ֖ג אֵלֶ֣יךָ אֱלֹהִֽים צָמְאָ֬ה נַפְשִׁ֨י לֵאלֹהִים֮ לְאֵ֪ל חָ֥י מָתַ֥י אָב֑וֹא וְ֝אֵרָאֶ֗ה פְּנֵ֣י אֱלֹהִֽים הָֽיְתָה לִּ֬י דִמְעָתִ֣י לֶ֭חֶם יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה בֶּאֱמֹ֥ר אֵלַ֥י כָּל הַ֝יּ֗וֹם אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ אֵ֤לֶּה אֶזְכְּרָ֨ה וְאֶשְׁפְּכָ֬ה עָלַ֨י נַפְשִׁ֗י כִּ֤י אֶֽעֱבֹ֨ר בַּסָּךְ֮ אֶדַּדֵּ֗ם עַד בֵּ֥ית אֱלֹ֫הִ֥ים בְּקוֹל רִנָּ֥ה וְתוֹדָ֗ה הָמ֥וֹן חוֹגֵֽג מַה תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י נַפְשִׁי֮ וַתֶּהֱמִ֪י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵֽ֭אלֹהִים כִּי ע֥וֹד אוֹדֶ֗נּוּ יְשׁוּע֥וֹת פָּנָֽיו אֱֽלֹהַ֗י עָלַי֮ נַפְשִׁ֪י תִשְׁתּ֫וֹחָ֥ח עַל כֵּ֗ן אֶ֭זְכָּרְךָ מֵאֶ֣רֶץ יַרְדֵּ֑ן וְ֝חֶרְמוֹנִ֗ים מֵהַ֥ר מִצְעָֽר תְּהֽוֹם אֶל תְּה֣וֹם ק֭וֹרֵא לְק֣וֹל צִנּוֹרֶ֑יךָ כָּֽל מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְ֝גַלֶּ֗יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ יוֹמָ֤ם יְצַוֶּ֬ה יְהוָ֨ה חַסְדּ֗וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שירה שִׁיר֣וֹ עִמִּ֑י תְּ֝פִלָּ֗ה לְאֵ֣ל חַיָּֽי אוֹמְרָ֤ה לְאֵ֥ל סַלְעִי֮ לָמָ֪ה שְׁכַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה קֹדֵ֥ר אֵלֵ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב בְּרֶ֤צַח בְּֽעַצְמוֹתַ֗י חֵרְפ֥וּנִי צוֹרְרָ֑י בְּאָמְרָ֥ם אֵלַ֥י כָּל הַ֝יּ֗וֹם אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ מַה תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י נַפְשִׁי֮ וּֽמַה תֶּהֱמִ֪י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵֽ֭אלֹהִים כִּי ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֝נַ֗י וֵֽאלֹהָֽי